תזה בלי תוכנית היא הימור: איך הופכים את מפת האור לפוזיציה
דוחות שיא, מניות יורדות במאי 2026 קרה בוול סטריט דבר מוזר. Lumentum דיווחה על צמיחה של 90% בהכנסות, והמניה ירדה. Coherent היכתה את התחזיות, וירדה. Fabrinet רשמה רבעון שיא, וירדה. שלוש חברות, שלושה דוחות מצוינים, שלוש ירידות. השוק לא הפסיק להאמין בתזת האופטיקה. הוא פשוט התחיל לדרוש ממי שמחזיק בה משהו שרוב המשקיעים לא טרחו […]
הטעות הנפוצה בגיוס חוב
למה מבנה העסקה חשוב יותר מהריבית פרמטר שרוב החברות מבינות מאוחר מדי כשחברה ישראלית ניגשת לגייס חוב, רוב האנרגיה מופנית למקום הלא נכון. המנכ״ל והסמנכ״ל כספים יושבים מול הבנק או הגוף המלווה, והשיחה מתמקדת במספר אחד: הריבית. שלושה אחוז? שלושה וחצי? האם אפשר לסגור על פריים פלוס אחד? זו שיחה חשובה, אין ספק. אבל היא […]
לא כל אופטיקה שווה אותו דבר: מפת הרווחים של שרשרת הערך
אותה שרשרת, עולמות שונים של רווח בשנת 2025 שילם העולם כמעט 25 מיליארד דולר על רכיבים אופטיים. שוק הדאטה קום לבדו זינק ביותר מ-70%, לפי חברת המחקר Cignal AI. מתוך כ-42 מיליון מודולים בקצב 400 ג'יגה ומעלה שנשלחו בשנה, יותר מ-20 מיליון היו בדור 800 ג'יגה. ובכל זאת, מי שקנה את סקטור האופטיקה בעיניים עצומות […]
ועדת אשראי לא קונה סיפור היא מחפשת אמון ויכולת החזר
מדריך מעשי ל CFO בחברת הייטק אחרי סבב B שמתרגם צמיחה לשפה שמלווה יכול לחתום עליה יש רגע בחיי סטרטאפ שבו השיחה משתנה. עד סבב B רוב האנרגיה הולכת לצמיחה, מוצר, גיוסי טאלנט, ומשקיעים שממילא יודעים לקחת סיכון כדי לקנות עתיד ואז כשיש כבר מוצר והמיקוד בצמיחה, מגיע האשראי ופתאום מי שעומד מולך לא מתרגש […]
האור נכנס לדאטה סנטר: צוואר הבקבוק עבר מהשבב אל החוט
המספרים שמאחורי המהפכה דאטה סנטר עם 400 אלף מעבדים גרפיים שורף כ-40 מגה ואט של חשמל, צריכת חשמל של עיר ישראלית בינונית, לא על חישוב. הוא שורף אותם על הזזת נתונים ממקום למקום. הלייזרים עצמם, כך מעריך המגזין ההנדסי IEEE Spectrum, צורכים יותר ממחצית מהאנרגיה הזאת. האור, מתברר, הוא הצרכן הגדול ביותר של החשמל שנועד […]
כשהמאגר של הבנק המרכזי יורד מתחת לקו האדום צוות העירוי נכנס לחדר
יש רגעים שבהם מערכת בנקאית נראית כמו גוף בריא זורם, עובד נושם אשראי. ויש רגעים שבהם היא מרגישה כמו חדר מיון: הכול תלוי בנוזלים. בעולם המאקרו הישראלי קוראים לזה “עירוי״ מונח ציורי למדי, אבל הוא מתאר בדיוק את השאלה שהכי מעניינת בזמן משברים: מי מזרים נזילות למערכת, ומי מושך אותה החוצה? יש מילים שכלכלנים אוהבים […]
שנת החוב הגדולה: איך הפך שוק האג”ח הקונצרני בישראל למנוע המימון המרכזי של החברות
שוק החוב הקונצרני הישראלי מסיים את 2025 כשנה חריגה בהיקפים, בהרכב המנפיקים ובעומק הסיכון שמתחיל להצטבר מתחת לפני השטח. מאחורי הכותרות היבשות על “שיא בהיקף ההנפקות” מסתתר סיפור מורכב הרבה יותר: מערכת פיננסית שממנפת את עצמה דרך שוק ההון, חברות נדל”ן שמנסות לקנות זמן בסביבת ריבית גבוהה, וגידול חד במכשירי חוב קצרים ומובנים שמרחיבים את […]
בטא: המספר הקטן שמספר את הסיפור הגדול של השוק
אם יש מילה אחת שמבלבלת משקיעים בתחילת דרכם אך מלווה אותם לאורך כל הדרך, זו “בטא”. מונח פשוט במראהו – אך בעל כוח הסבר עצום על התנהגות המניות בתיק ההשקעות שלך. מה זה בכלל בטא? בטא (β) מודדת עד כמה מניה או תיק השקעות תנודתיים ביחס לשוק כולו. השווקים אוהבים למדוד הכול, והמדד הבסיסי ביותר […]
כאשר שומרי השערים נוטשים את השער
שלוש פרשות ביקורת בולטות שמאירות סדקים אמוניים בשוק ההון הישראלי במהלך ארבע השנים האחרונות, בישראל נחשפו שלוש פרשות בולטות שבהן משרדי ביקורת גדולים – Deloitte Israel, EY Israel (ארנסט אנד יאנג) ו-BDSK– הודיעו על משיכת חוות דעתם או עומדים בפני תביעות עצומות. שלושה מקרים בלתי קשורים לכאורה – אך שמאחדים סיפור אחד: פער בין אמון […]
האשראי שיצא מהבנק: איך צמח המגזר מן הצללים והפך למנוע משמעותי לכלכלה
אתחיל הפעם דווקא עם השורה התחתונה בתוך עשור, האשראי החוץ־בנקאי בישראל עבר מהשוליים למרכז: עשרות מיליארדי שקלים בתיקי הלוואות, חברות ציבוריות שמממנות קבלנים ו־SME, וחברות כרטיסי אשראי שהפכו לנושים עצמאיים. הרגולציה פתחה את השער — הריבית והנדל״ן בוחנות את העמידות. מהשוק האפור לכלכלה הרשמית פעם קראו לזה “שוק אפור”. היום קוראים לזה “Non-bank Credit”, ומדובר […]