דלג לתוכן
המספרים שמאחורי המהפכה
דאטה סנטר עם 400 אלף מעבדים גרפיים שורף כ-40 מגה ואט של חשמל, צריכת חשמל של עיר ישראלית בינונית, לא על חישוב. הוא שורף אותם על הזזת נתונים ממקום למקום. הלייזרים עצמם, כך מעריך המגזין ההנדסי IEEE Spectrum, צורכים יותר ממחצית מהאנרגיה הזאת. האור, מתברר, הוא הצרכן הגדול ביותר של החשמל שנועד לייצר אור.
זה לא פרט טכני. זו נקודת המפנה של תשתיות הבינה המלאכותית, והיא הסיבה שהסדרה הזאת קיימת.
הבעיה השתנתה, והמדד השתנה איתה
במשך שני עשורים, השאלה המרכזית של עולם המחשוב הייתה כמה מהר השבב מחשב. עידן הבינה המלאכותית החליף אותה בשאלה אחרת. כמה מהר, ובאיזה מחיר אנרגטי, הנתונים זזים בין השבבים? אימון מודל שפה גדול הוא בראש ובראשונה תרגיל לוגיסטי. עשרות אלפי מעבדים צריכים לסנכרן ביניהם טריליוני פרמטרים, שוב ושוב, בכל שנייה.
התוצאה: תעשייה שלמה אימצה מדד חדש. לא כוח חישוב, אלא אנרגיה לכל ביט שעובר, במונחי פיקו ג'אול לביט. חברת Synopsys מעריכה שברכיבי AI מתקדמים, תעבורת הקלט והפלט לבדה יכולה להגיע ליותר מ-50% מצריכת ההספק של החבילה כולה. ארגון התקינה OIF מריץ פרויקט ייעודי בשם Energy Efficient Interfaces. מפת הדרכים של Ethernet Alliance לשנת 2026, שראתה אור בדצמבר 2025, מציבה את הפחתת ההספק כציר מרכזי לצד ההאצה במהירויות.
הפיזיקה של הנחושת: מטר אחד, וזהו
כדי להבין למה האופטיקה הפכה מהכרח נישתי לצורך ארכיטקטוני, צריך להבין מה קרה לנחושת. ארגון IEEE מגבש כרגע את תקן 1.6 טרה ביט במסגרת פרויקט P802.3dj. יעד הטווח של כבל נחושת פסיבי בקצב 200 ג'יגה לערוץ: מטר אחד. לא עשרה מטרים. לא חמישה. מטר. מעבר לזה, האות הולך לאיבוד בים של הפסדים, תיקונים והגברות, שכל אחת מהן עולה בחשמל ובחום. חברת Marvell הדגימה רכיב תקשורת ארוך טווח שמצליח למתוח את הגבול לכ-2.5 מטרים. המחיר: כ-4 פיקו ג'אול לביט. מעבר לכך צריך נחושת אקטיבית, או אופטיקה.
אצל Nvidia ניסחו את זה כמעט כפתגם: נחושת איפה שאפשר, פוטוניקה איפה שחייבים. בקצבים של 200 ג'יגה לערוץ, החובה הזאת מתחילה אחרי שניים וחצי מטרים. בתוך מסד השרתים הנחושת עדיין שולטת. בין המסדים, האור כבר ניצח.
CPO: להזיז את ההמרה אל תוך החבילה
הפתרון האדריכלי המרכזי נקרא Co-Packaged Optics, ובקיצור CPO. הרעיון פשוט לניסוח וקשה מאוד לביצוע. במקום שהמרת החשמל לאור תתרחש במודול שליף בקצה הלוח, מעבירים אותה אל תוך החבילה של שבב המיתוג עצמו, סנטימטרים ספורים מהסיליקון.
המספרים מסבירים את ההתלהבות. מודול שליף של 800 ג'יגה צורך כ-30 ואט. המקבילה של Nvidia בטכנולוגיית CPO צורכת כ-9 ואט לאותו קצב. האות החשמלי עובר מרחק קצר בהרבה, וההפסד בערוץ צונח מ-22 דציבל לכ-4 דציבל בלבד. Broadcom הכריזה באוקטובר 2025 על מתג Tomahawk 6 בשם Davisson, הראשון בעולם עם 102.4 טרה ביט ו-CPO. החברה מדברת על הפחתה של 70% בהספק החיבור האופטי, פי 3.5 פחות מפתרונות שליפים. Nvidia מציינת עבור מתגי הפוטוניקה שלה יעילות הספק טובה פי 3.5 ואמינות איתות טובה פי 63. גם מספר הלייזרים קטן פי 4.
[כאן להוסיף את הגרף: art1_cpo_power.png | הספק לפורט 800G: מודול שליף מול CPO]
חשוב לומר ביושר את מה שהמספרים האלה לא אומרים: 70% חיסכון בחיבור האופטי אינו 70% חיסכון בדאטה סנטר. ברמת המערכת הכוללת מדווחת יצרנית המתגים Micas Networks על חיסכון של יותר מ-40% בהספק. המתג שלה, מבוסס דור Bailly, נמצא בייצור המוני מאז מרץ 2025. עדיין דרמטי. פחות כותרת.
הלייזר שנשאר בחוץ
יש פרט אחד בארכיטקטורת CPO שנראה כמו סתירה פנימית, ודווקא הוא מלמד הכי הרבה על האופן שבו מהנדסים חושבים. מקור האור עצמו, הלייזר, לא נכנס לחבילה. הוא נשאר רכיב חיצוני, External Light Source, שיושב בפאנל הקדמי של המתג ומזרים אור אל תוך החבילה דרך סיבים.
למה? שלוש סיבות, וכולן מופיעות שחור על גבי לבן במסמך התקינה של ארגון OIF, הסכם היישום ELSFP שעודכן מאז לגרסה שנייה. הראשונה היא חום: הלייזר הוא הרכיב הרגיש ביותר לטמפרטורה, והפאנל הקדמי הוא המקום הקריר ביותר במערכת. השנייה היא תחזוקה: לייזר שנשרף פשוט שולפים ומחליפים, בלי לגרוט מתג של מאות אלפי דולרים. השלישית היא בטיחות: בעוצמות האור הגבוהות האלה, מחברים עיוורים בגב המודול מונעים חשיפה. המחיר הוא הפסדי צימוד אופטיים בדרך, שמחייבים לייזרים חזקים יותר. הנדסה, כמו השקעות, היא אמנות הפשרות המתועדות.
2026 כנקודת ביקורת, לא כנבואה
כשפרסמנו את הגרסה הראשונה של המאמר הזה בינואר, כתבנו ש-2026 היא נקודת מפגש של שלושה תהליכים תעשייתיים. חצי שנה אחר כך אפשר לבדוק את הטענה מול המציאות, וזה בדיוק מה שמפריד תזה מנבואה.
התהליך הראשון, סולם המהירויות, מתקדם אבל לאט מהפרסומות. מפת הדרכים של Ethernet Alliance אכן משרטטת את המסלול מ-800 ג'יגה אל 1.6 טרה ואל 3.2 טרה. אבל תקן 1.6 טרה עצמו עדיין לא עבר אשרור סופי. נכון למחצית הראשונה של 2026 הוא נמצא בהצבעות מתקדמות, עם אישור צפוי בסוף 2026 או תחילת 2027. השוק, כדרכו, רץ לפני התקן. המשלוחים המסחריים כבר כאן.
השני, המעבר מאב טיפוס לייצור, פשוט קרה. מתגי Quantum-X Photonics של Nvidia כבר יוצאים ללקוחות ב-2026. מתגי Spectrum-X Photonics בדרך לזמינות רחבה במחצית השנייה של השנה. Broadcom שולחת את Davisson. וביפן, NTT, שפיתחה במשך עשור את חזון IOWN של התכנסות פוטוניקה ואלקטרוניקה, משיקה ב-2026 את הדור השני של התשתית. מערך הייצור כולל את Broadcom, Shinko ו-Accton, והיעד: שמינית מצריכת ההספק הנוכחית.
ואילו השלישי, כניסת יצרני השבבים הגדולים, הפך רשמי. TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הודיעה שפלטפורמת הסיליקון פוטוניקס שלה, COUPE, נכנסת לייצור המוני השנה. סמסונג, לשם השוואה, מדברת על פתרון מלא רק ב-2029. כשהיצרן שמייצר את שבבי הבינה המלאכותית של העולם בונה קו ייצור לאופטיקה, האופטיקה הפסיקה להיות נישה.
פרויקט הכבישים הגדול בהיסטוריה
דמיינו עיר שבנתה את כל הכבישים שלה לפני עשור, ואז, בבת אחת, כל תושב קנה שלוש מכוניות. אפשר לקנות עוד מכוניות מהירות יותר, כלומר מעבדים חזקים יותר, אבל בשלב מסוים הבעיה היא לא המכוניות. היא הכבישים. מה שקורה עכשיו בדאטה סנטרים הוא פרויקט הכבישים הגדול בהיסטוריה של המחשוב. החלפת עורקי התחבורה של המידע, מנחושת לאור, תוך כדי תנועה, בעיר שמכפילה את אוכלוסייתה מדי שנה.
ומי שמכיר פרויקטי תשתית יודע: הכסף הגדול לא תמיד נמצא אצל מי שנוסע בכביש. הוא נמצא אצל מי שסולל אותו, אצל מי שמחזיק בזיכיון, ואצל מי שקובע את התקן לרוחב הנתיב.
לכן, לפני שרצים לקנות כל מה שיש בו את המילה אופטיקה, צריך לענות על שלוש שאלות שהופכות טרנד לתזה:
- איפה מתרכז כוח התמחור: מי בשרשרת יכול להעלות מחירים בלי לאבד לקוחות, ומי נלחם על כל סנט.
- מי שולט בתקנים: ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלמדת שמי שכותב את הספר גובה את התמלוגים.
- מה באמת צוואר הבקבוק: ב-2026, רמז, זה לא בהכרח המתג. תעשיית המודולים מתמודדת עם מחסור בשבבי לייזר, והביקוש עולה על ההיצע בכ-30% לפי חברת המחקר LightCounting.
על השאלות האלו בדיוק עונה המאמר השני בסדרה, שמפרק את שרשרת הערך האופטית לחמש שכבות ובודק היכן נלכד הרווח.
מיליון שעות של שקט
הנה הנתון שיישאר איתכם אחרי שתשכחו את כל השאר. בניסוי שערכה Meta עם הדור השלישי של טכנולוגיית CPO של Broadcom, המערכת רצה כמיליון שעות קישור בלי נפילת קישור אחת. בעולם המודולים השליפים, נפילות קישור הן מטרד תפעולי שגרתי שמשבית אשכולות אימון יקרים. מיליון שעות של שקט.
ועדיין, האיש שמוכר יותר תשתית בינה מלאכותית מכל אדם אחר על הפלנטה, ג'נסן הואנג, ממשיך לחזור על המנטרה השמרנית ביותר בתעשייה. נחושת, כמה שאפשר. החברה שלו משקיעה מיליארדים באופטיקה, והמנכ"ל שלה ממליץ לחכות איתה. שני הדברים נכונים בו זמנית, וזה אולי השיעור החשוב ביותר למשקיעים: המהפכות האמיתיות לא מגיעות בקפיצה אחת. הן מגיעות מטר אחר מטר. ליתר דיוק, מטר אחד בכל פעם.
במאמר הבא בסדרה: לא כל אופטיקה שווה אותו דבר. מפת שרשרת הערך, שכבה אחר שכבה, ומי באמת מרוויח מהמעבר לאור.
רוצים לדבר על המשמעויות לתיק שלכם? צוות Falcon Capital זמין לשיחה. פרטים באתר.
מקורות עיקריים
- IEEE Spectrum, Co-Packaged Optics: צריכת הספק של אופטיקה שליפה, 40 מגה ואט, לייזרים.
- Ethernet Alliance, 2026 Ethernet Roadmap, דצמבר 2025.
- IEEE P802.3dj Task Force, לוח זמנים רשמי: יעדי טווח נחושת וסטטוס התקן.
- NVIDIA, הודעה רשמית על מתגי הפוטוניקה וכן הבלוג הטכני על CPO.
- Broadcom, הכרזת Tomahawk 6 Davisson, אוקטובר 2025.
- OIF, הסכם היישום ELSFP וכן מסגרת Co-Packaging.
- Marvell, 224G Long-Reach SerDes.
- NTT, מפת הדרכים של IOWN; DigiTimes, השקת IOWN 2026 עם Broadcom ו-Accton.
- TrendForce, TSMC COUPE לייצור המוני ב-2026.
- HPCwire, מפת הדרכים הפוטונית של Nvidia, אפריל 2026.
- Micas Networks, ייצור המוני של מתג CPO 51.2T.
גילוי נאות: הכותב ו/או לקוחות Falcon Capital עשויים להחזיק בניירות ערך המוזכרים במאמר. האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך, ואינו מחליף ייעוץ אישי המותאם לצרכיו של כל אדם.
