איך נולדה תעשיית שיפור הדירוג ולמה היא כל כך מפתה
ברגע שיש ציון, נולדה גם תעשייה שמבטיחה לשפר אותו… על הנייר, יש גם צד חיובי: אנשים שמסייעים להבין את הדוח, לתקן טעויות, לבנות תכנית ליציאה מחובות. זה שירות חשוב וראוי. אבל במקביל, התפתח מודל עסקי אחר לגמרי: חברות שמוכרות שיפור דירוג כמו חבילת סלולר רק בלי לספר לכם מה המחיר האמיתי של העסקה, המודל לפי […]
שנת החוב הגדולה: איך הפך שוק האג”ח הקונצרני בישראל למנוע המימון המרכזי של החברות
שוק החוב הקונצרני הישראלי מסיים את 2025 כשנה חריגה בהיקפים, בהרכב המנפיקים ובעומק הסיכון שמתחיל להצטבר מתחת לפני השטח. מאחורי הכותרות היבשות על “שיא בהיקף ההנפקות” מסתתר סיפור מורכב הרבה יותר: מערכת פיננסית שממנפת את עצמה דרך שוק ההון, חברות נדל”ן שמנסות לקנות זמן בסביבת ריבית גבוהה, וגידול חד במכשירי חוב קצרים ומובנים שמרחיבים את […]
מדיניות 996 כשהעבודה הופכת לאידיאולוגיה
בין מסירות לשחיקה — העולם מגלה את מחיר היעילות המספרים פשוטים: 9–9–6. תשע בבוקר עד תשע בערב, שישה ימים בשבוע. 72 שעות עבודה שבועיות שהפכו לסמל של הצלחה סינית — אבל גם לתזכורת מהדהדת למחיר האנושי של הצמיחה. מאחורי נוסחת ה־996 עומד חזון כלכלי, תרבותי ואידיאולוגי שלם: האמונה שצמיחה דורשת הקרבה, ש”להיות עייף” זה להיות […]
כאשר שומרי השערים נוטשים את השער
שלוש פרשות ביקורת בולטות שמאירות סדקים אמוניים בשוק ההון הישראלי במהלך ארבע השנים האחרונות, בישראל נחשפו שלוש פרשות בולטות שבהן משרדי ביקורת גדולים – Deloitte Israel, EY Israel (ארנסט אנד יאנג) ו-BDSK– הודיעו על משיכת חוות דעתם או עומדים בפני תביעות עצומות. שלושה מקרים בלתי קשורים לכאורה – אך שמאחדים סיפור אחד: פער בין אמון […]
האשראי שיצא מהבנק: איך צמח המגזר מן הצללים והפך למנוע משמעותי לכלכלה
אתחיל הפעם דווקא עם השורה התחתונה בתוך עשור, האשראי החוץ־בנקאי בישראל עבר מהשוליים למרכז: עשרות מיליארדי שקלים בתיקי הלוואות, חברות ציבוריות שמממנות קבלנים ו־SME, וחברות כרטיסי אשראי שהפכו לנושים עצמאיים. הרגולציה פתחה את השער — הריבית והנדל״ן בוחנות את העמידות. מהשוק האפור לכלכלה הרשמית פעם קראו לזה “שוק אפור”. היום קוראים לזה “Non-bank Credit”, ומדובר […]
מנגנון האשראי: מסע אנושי־כלכלי ששינה את העולם
בכלכלה העולמית, מעט כלים כה מרכזיים – אך גם כה מבלבלים – כמו האשראי. הלוואה שמתקבלת היום, התחייבות להחזיר מחר: צירוף פשוט, אך מאחורי המנגנון עומדות מערכות פיננסיות מורכבות, החלטות רגולטוריות קריטיות, וחידושים טכנולוגיים שמשנים שוב ושוב את כללי המשחק. אני מזמין אתכם להצטרף למסע – מהעת העתיקה ועד לחזית הפינטק של היום – שיברר […]
אפקט העושר: כשהתחושה מחליפה את המאזן
עלייה בשווי הנכסים מייצרת תחושת ביטחון כלכלי — שמניעה את הצריכה, מעודדת אשראי, ולעיתים גם מטשטשת את הסיכונים. בישראל, שבה רוב ההון מרוכז בנדל״ן, האפקט הזה עלול להפוך מבועה פסיכולוגית למלכודת פיננסית. בשנים של עליות מחירים נדמה שהעולם כולו נעשה עשיר יותר. הדירה שווה יותר, התיק בבורסה מניב רווחים, והביטחון העצמי גובר. אך מאחורי התחושה […]
בעיית הלימונים: כשהמידע החסר מרקיב את השוק
בעיית ה”לימונים” – מושג כלכלי שנטבע כבר בשנות ה־70 – מתארת מצב שבו חוסר איזון במידע בין קונים למוכרים גורם לעיוותי שוק, אובדן אמון ולעיתים אף לקריסתו. מדובר באחת הדוגמאות האלגנטיות ביותר לכך שמידע הוא לא רק כוח – אלא גם תנאי הכרחי לקיומו של שוק מתפקד. המונח “לימון” נולד כסלנג אמריקאי לרכב משומש מלא […]
שקל על הגג: המטבע הישראלי מתחזק לשיא של שנים — ומה זה אומר על המשק ועל בנק ישראל
בעקבות ההסכם לשחרור החטופים ותחילתה של רגיעה ביטחונית, המטבע הישראלי מזנק לשיא של שנים. השוק חוגג, המשקיעים קונים שקלים, והדולר נשבר מתחת לרמת 3.3 אבל מאחורי התחזקות השקל מסתתרת שאלה עמוקה: האם ישראל צריכה מטבע חזק — או פשוט יציב? “המטבע החזק בעולם” “השקל זכה בתואר המטבע החזק בעולם, לאחר ששבר שיא של שנים מול […]
מתי תשתית באמת עושה את העבודה?
על קו אדום, התנהגות צרכנית, והשקעה חכמה בתשתיות. שנתיים עברו מאז נחנך הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. אני נוסע בו כמעט מדי יום. הקו עצמו מדויק, השהייה בתחנות קצרה, התחזוקה מורגשת, והנסיעה – נעימה. ובכל זאת, הנתון שמושך את מירב תשומת הלב הוא דווקא מספר הנוסעים – שעדיין רחוק מהיעדים שהוגדרו. האם זה […]