עלייה בשווי הנכסים מייצרת תחושת ביטחון כלכלי — שמניעה את הצריכה, מעודדת אשראי, ולעיתים גם מטשטשת את הסיכונים. בישראל, שבה רוב ההון מרוכז בנדל״ן, האפקט הזה עלול להפוך מבועה פסיכולוגית למלכודת פיננסית.

בשנים של עליות מחירים נדמה שהעולם כולו נעשה עשיר יותר. הדירה שווה יותר, התיק בבורסה מניב רווחים, והביטחון העצמי גובר. אך מאחורי התחושה הזו מסתתר אחד המנועים הפסיכולוגיים החזקים בכלכלה – וגם אחד המסוכנים שבהם: אפקט העושר.

“אנשים לא מרגישים עשירים כי יש להם יותר כסף – הם מרגישים עשירים כי הם חושבים שיש להם יותר כסף.”

מהו אפקט העושר

אפקט העושר (Wealth Effect) מתאר את השפעת השינויים בשווי הנכסים על רמת הצריכה וההשקעה של משקי הבית.

כאשר ערך הדירה או התיק הפיננסי עולה – הציבור נוטה להגדיל הוצאות, לקחת עוד אשראי, ולהרגיש בטוח כלכלית יותר, גם אם ההכנסה שלו לא השתנתה כלל.

מחקרים בארה״ב הראו כי עלייה של 100 דולר בערך הנכסים מגדילה את הצריכה בכ־3–5 דולר. לכאורה מספר קטן, אך בהיקף של טריליוני דולרים – זה מנוע צמיחה אמיתי.

בישראל: כשהבית הוא הבורסה

בישראל, אפקט העושר מתבטא בעיקר דרך שוק הנדל״ן. למעלה מ־65% מנכסי משקי הבית מצויים בדירות מגורים או נכסים מניבים – שיעור גבוה בהרבה מהממוצע ב־OECD.

כשהדירות עולות, הציבור מרגיש עשיר; כשהן יורדות – נוצרה תחושת “התרוששות” גם אם בפועל דבר לא השתנה בהכנסה.

בין השנים 2016 ל־2022, עלו מחירי הדירות בלמעלה מ־40%. במקביל נרשמה עלייה בצריכה הפרטית, בגיוסי האשראי ובהיקף רכישות הנדל״ן להשקעה.

אך עם העלאת הריבית ב־2023–2024, התמונה התהפכה. משפחות רבות מצאו את עצמן עם הלוואות גבוהות יותר ותחושת עושר מתפוגגת.

“בישראל, הנדל״ן הוא לא רק השקעה – הוא חלק מהזהות הכלכלית. כשהבית עולה, הביטחון עולה איתו.”

לקחי העולם: ארה״ב, בריטניה, וישראל באותה מלכודת

משבר הסאב־פריים בארה״ב היה שיעור כואב באפקט העושר השלילי.

בין 2006 ל־2009 ירדו מחירי הדירות בכ־30%, והצריכה הפרטית צנחה בכ־8%. משפחות שהרגישו עשירות על הנייר גילו שאין להן תזרים מזומנים.

בבריטניה, לאחר הברקזיט, עליות חדות בנדל״ן בשנים 2020–2021 הובילו לגל רכישות, אך העלאות הריבית מאז 2022 הפכו את ההתלהבות לבלימת צריכה.

גם שם, כמו בישראל, תחושת הביטחון הכלכלי הוחלפה בחוסר ודאות.

הצד הפסיכולוגי של הכלכלה

מה שהופך את אפקט העושר למסוכן הוא הפער בין מציאות לתחושה. ערך הנכס אינו כסף נזיל, אך רבים מתייחסים אליו כאילו הוא כזה.

בנקים מרכזיים, מהפדרל ריזרב ועד בנק ישראל, עוקבים אחרי השפעת המחירים על הצריכה לא פחות מאשר אחרי נתוני השכר.

כששווקי ההון והדיור עולים, האפקט מתדלק את הצריכה – ועלול להאיץ אינפלציה.

כשמחירים יורדים, האפקט מתהפך ויוצר האטה. זו אחת הסיבות לכך שבנק ישראל, כמו עמיתיו בעולם, נזהר במיוחד מ“תחושת עושר” שתצא משליטה.

נדל״ן: מדד לביטחון, לא רק לשווי

בישראל, דירה היא לא רק נכס – היא סמל.

היא מייצגת יציבות, מעמד וביטחון אישי. לכן, גם שינוי של אחוזים בודדים במחירי הדירות יכול להשפיע על ההתנהגות הצרכנית.

קבלנים מדווחים על ירידה בביקושים לדירות יוקרה, בנקים מזהים האטה באשראי הצרכני, והציבור מתנהג בזהירות.

אם מגמת הירידה תימשך, אפקט העושר עלול להתחלף במהירות באפקט הפוך – כזה שמצנן את הכלכלה כולה.

מבחן המציאות

בעשור האחרון התרגלנו לכך שעושר “צומח” כמעט מעצמו – בזכות ריבית נמוכה, אשראי זמין ועליות מחירים.

אך בעולם שבו הכסף שוב יקר, אפקט העושר מאבד מכוחו. השאלה היא האם משקי הבית, בישראל ובעולם, למדו להבחין בין תחושת ביטחון לבין יציבות כלכלית אמיתית.

“הכסף על הנייר יכול להיעלם, אבל ההתחייבויות נשארות.”

השורה התחתונה

אפקט העושר הוא תזכורת לכך שהכלכלה נעה לא רק על בסיס נתונים, אלא על בסיס תחושות.

הוא יכול להניע את הצמיחה, אך גם להאיץ משבר.

ובישראל – מדינה שבה נדל״ן הוא כמעט דת – אולי הגיע הזמן לשאול: כמה מהעושר שאנחנו מרגישים באמת קיים?