על קו אדום, התנהגות צרכנית, והשקעה חכמה בתשתיות.

שנתיים עברו מאז נחנך הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. אני נוסע בו כמעט מדי יום. הקו עצמו מדויק, השהייה בתחנות קצרה, התחזוקה מורגשת, והנסיעה – נעימה. ובכל זאת, הנתון שמושך את מירב תשומת הלב הוא דווקא מספר הנוסעים – שעדיין רחוק מהיעדים שהוגדרו.

האם זה כישלון? לא בהכרח.

ייתכן שזו פשוט שאלה שגויה: לא “האם הקו הצליח?”, אלא “האם אפשר בכלל למדוד הצלחה של קו יחיד, לפני שקיימת מערכת תחבורה ציבורית שלמה?”

כשהקו לא מספיק – אפקט הרשת בתחבורה ציבורית

מחקרים רבים מצביעים על כך שתשתית תחבורה ציבורית בודדת כמעט לעולם אינה משנה הרגלים בפני עצמה. רק כאשר היא מחוברת לרשת שלמה, עם חיבורים חכמים בין קווים, נגישות לתחנות, ותמחור אינטגרטיבי – הציבור בוחר לעבור.

מחקר שנערך בשנגחאי (Zhang et al., 2025) מצא שמספר הנוסעים עולה משמעותית רק לאחר חיבור של מספר קווים לרשת מטרו אחודה, עם אפקטים של “תמיכה הדדית” בין תחנות שונות. תופעה זו, המכונה “Network Effects”, תועדה גם בערים אחרות (Goetzke & Rave, 2008) ונמצאה כמרכיב קריטי בשינוי התנהגות.

הנדסה לבדה לא מספיקה – צריך גם חוויית משתמש

אמינות, תדירות, שילוב בין אמצעי תחבורה, ממשקי תשלום, חניונים, תכנון מהקצה לקצה – כל אלו מהווים חלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש. מחקר של European Transport Review (2023) מצא שרק חוויית נסיעה שלמה – מהדלת ועד היעד – יוצרת את התנאים לשינוי הרגלים.

למשל, נוסע שלא מוצא חניה בסמוך לתחנת הרכבת, או שלא יכול לשלב בין קורקינט, אוטובוס ורכבת – פשוט לא יעשה את השינוי, גם אם הרכבת עצמה תגיע בדיוק לשנייה.

גם המחיר חשוב – אבל לא כמו שקיפות ונוחות

סקר שנערך בקרב נוסעים במטרו באסיה (Chen et al., 2024) מצא שהעלות היא רק אחד מהשיקולים – ולעיתים אפילו לא המרכזי. עבור רוב המשתמשים, הגורמים הקריטיים היו:
• תחושת ביטחון
• בהירות במידע (כמה זמן, איפה מחליפים, האם תהיה עמידה)
• זמינות מיידית של פתרון חלופי במקרה של תקלה

ומה עם ישראל?

בישראל מתקיימים תנאים ייחודיים: צפיפות גבוהה, תלות ברכב פרטי, ומערכת אוטובוסים שעדיין סובלת ממחסור בתדירות ובשירות. בהיעדר רשת קווים שלמה, קל להבין מדוע הציבור עדיין לא משנה הרגלים – גם אם הקו האדום מוצלח כשלעצמו.

מכאן ברור: אי אפשר לשפוט את הצלחת הקו האדום לפי מספר הנוסעים כל עוד אין מערכת תחבורה שלמה. זה כמו למדוד את הצלחתה של אפליקציית תשלומים לפני שחיברת אותה לבנקים.

השקעה חכמה בתשתיות מתחילה בהבנת ההתנהגות

תשתיות הן תנאי הכרחי – אבל לא מספיק. בשביל שהן יתחילו “לעבוד באמת”, נדרש להבין את התנהגות הצרכן:
• מה מרתיע אותו?
• מה מעכב אותו?
• איזה שיפור קטן – בשירות, באפליקציה, בתמחור – יכול להזיז אותו צעד אחד קדימה?

תשתית תחבורתית היא לא רק הנדסה. היא מערכת אמון.
וכשיש אמון – הציבור יעלה.