דלג לתוכן
בעוד וול סטריט חגגה עונת דוחות חיובית במיוחד, שבה הבנקים הגדולים הציגו רווחים נאים וצמיחה באשראי, שני שמות שלא היו אמורים למשוך תשומת לב ציבורית הפכו לכותרות: First Brands ו־Tricolor.
שתי החברות, האחת ספקית חלקי חילוף לרכב והשנייה רשת סוכנויות מימון לרכב סאב־פריים, קרסו כמעט בו־זמנית – והחזירו לשיח הפיננסי את אותה מילה שהמשקיעים שונאים לשמוע: חשיפה.
לכאורה, מדובר באירועים נקודתיים – חברות בעלות מבנה מימון אגרסיבי שפשוט לא שרדו. אך מתחת לפני השטח מסתתר סיפור רחב יותר: עד כמה באמת המערכת הבנקאית האמריקאית עמידה, אחרי תקופה ארוכה של ריבית גבוהה, ומה ניתן ללמוד מהשבריריות המתחדשת באשראי?
קריסות בתעשיית הרכב – ומה הן מלמדות על הבנקים
First Brands, חברה ותיקה עם מותגים כמו FRAM ו-Autolite, ניהלה מערך הלוואות מורכב ומעט אטום. בחודשים שלפני קריסתה נחשף כי חלק מהחוב שלה שועבד פעמיים למלווים שונים, בעוד שמידע קריטי הוסתר מהמשקיעים.
Tricolor, מנגד, סיפקה אשראי לרכב ללקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך – מגזר שצמח במהירות בזמן הקורונה אך החל להראות סדקים כשהריבית טיפסה.
הנפילה של שתי החברות הללו גרמה לנזק ישיר: כמה בנקים אזוריים בארה״ב, ובהם Western Alliance ו־Zions Bancorp, דיווחו על הפסדי אשראי מיידיים ועל צורך להגדיל את ההפרשות להפסדים.
מדד הבנקים האזוריים (KRX) צנח בכ־6% ביום אחד – הירידה היומית החדה ביותר מאז 2023 – והחזיר לרגע את התחושה המוכרת ממשבר הבנקים של אותה שנה.
הסדקים נפתחים דווקא אחרי עונת דוחות חזקה
הפרדוקס הוא שבדיוק כשהבנקים הגדולים הציגו רווחיות שיא, חזרו הספקות לגבי איכות האשראי שבמאזניהם.
המשקיעים שואלים כעת לא רק כמה רווח יש, אלא איזה סוג רווח.
האם מדובר ברווח שנשען על תיקי אשראי בריאים, או על צמיחה שמטשטשת סיכון מצטבר במגזרים כמו אשראי לרכב, נדל״ן מסחרי ומימון צרכני?
המקרה של Tricolor, למשל, הדגיש עד כמה האשראי הצרכני לרכב יכול להפוך למסוכן.
החברה העניקה הלוואות בריבית גבוהה לקונים בעלי פרופיל סיכון גבוה, ובשנים של ריבית אפס זה נראה כמו מנוע צמיחה.
אבל כשהריבית טיפסה, שיעורי ההחזר קרסו. תוסיפו לכך דיווחים על מנגנוני בקרה רופפים, וקיבלתם מתכון קלאסי לחדלות פירעון שרשרת.
שונה מ־SVB – אבל דומה במבחן האמון
קל להשוות את המצב ל־SVB, אך ההבדל עמוק.
ב־SVB היה זה משבר נזילות — ריצה על פקדונות והפסדים בתיק אג״ח.
כאן מדובר במשבר איכות אשראי — לווים שלא עומדים בהתחייבויותיהם.
אין קריסה של בנק, אין פאניקה של מפקידים.
אבל יש פגיעה באמון: משקיעים מתחילים לתהות אילו חשיפות חבויות מסתתרות במאזני הבנקים ובקרנות האשראי.
וזה בדיוק המקום שבו פסיכולוגיה הופכת לפיננסים. גם אם המערכת יציבה, כשהתודעה מתערערת — הסיכון הופך לממשי.
ההשלכות על ישראל והעולם
במבט גלובלי, ההשפעה הישירה מוגבלת, אך היא נוגעת בעצבים חשופים.
השווקים מגיבים כיום מהר יותר וחד יותר לכל סימן של סיכון, וההשפעה חוצה גבולות.
בישראל, למשל, המערכת הבנקאית אינה חשופה ישירות למימון רכב אמריקאי, אך היא מושפעת מהסנטימנט: אם בארה״ב עולה החשש לאשראי בעייתי, גם שוקי האג״ח הקונצרניות המקומיים נזהרים.
לכן, גם אם First Brands ו־Tricolor רחוקות מתל אביב, האפקט המערכתי שלהן בהחלט נוגע לכיסו של כל משקיע ישראלי – דרך מרווחי האשראי, עלויות גיוס ההון, והערכת הסיכון הכללית.
“בעיית הלימונים” חוזרת — והפעם בשוק האשראי
לא אחת אני מדבר על אחת התופעות הבסיסיות אך המשפיעות ביותר בכלכלה – בעיית הלימונים.
זוהי אותה תופעה שבה פערי מידע בין הקונה למוכר גורמים לשוק להתמלא במוצרים באיכות נמוכה.
המוכר יודע בדיוק מה יש לו ביד, אך הקונה לא – ולכן הוא מוכן לשלם רק מחיר ממוצע.
וכשהמחיר הממוצע אינו מתגמל את הספקים האיכותיים, הם עוזבים את השוק, וה”לימונים” נשארים.
בשוק האשראי, זה קורה בדיוק באותה הצורה:
כאשר המשקיעים אינם יודעים להבחין בין לווה חזק לבין לווה חלש, הריביות מתכנסות כלפי מעלה, אך האיכות הכללית של הלווים – כלפי מטה.
חברות כמו First Brands ו־Tricolor הן תוצר מובהק של מצב כזה: שילוב של מבני חוב אטומים, רמות שקיפות נמוכות ומרדף אחר תשואה בכל מחיר.
כאשר המידע חלקי, גם המערכת הבנקאית וגם המשקיעים מתחילים לפעול מתוך חשדנות קולקטיבית.
זו בדיוק הנקודה שבה האמון הופך למטבע היקר ביותר במערכת הפיננסית.
ולכן, מי שמבקש לשרוד – ואולי אף להרוויח – בתקופה שבה “הלימונים” שבים אל השוק, חייב לדעת לזהות את ההבדל בין ריח של תשואה לבין ריח של רקבון פיננסי.
סיכונים והזדמנויות
מנקודת מבט של מנהלי כספים ומשקיעים מוסדיים, המצב הנוכחי מחדד שתי מגמות מנוגדות:
סיכון:
- עלייה בשיעורי חדלות הפירעון במגזר האשראי הצרכני והרכב.
- בנקים אזוריים עם מאזנים רגישים ומעטפת הון מוגבלת.
- משקיעים פרטיים שנכנסים לאשראי פרטי ללא הבנה מלאה של רמת הסיכון.
הזדמנות:
- מרווחי האשראי התרחבו משמעותית — מה שמעניק תשואות גבוהות יותר למשקיעים בעלי משמעת פיננסית.
- הבנקים הגדולים, הנהנים מגיוון רחב ומניהול סיכונים הדוק, עשויים לצאת מהתקופה הזו חזקים יותר.
- מי שיידע לבצע ניתוח עומק ולבחון את איכות הלווים, יוכל למצוא נכסים טובים במחירים של פחד.
סיכום
קריסות First Brands ו־Tricolor אינן רעידת אדמה מערכתית, אך הן בהחלט רעידת אדמה תודעתית.
הן מזכירות לנו שגם אחרי תקופה ארוכה של שגשוג ונזילות, השוק הפיננסי נשאר פגיע לטעויות אנוש, לרדיפה אחרי תשואה ולפערי מידע.
בסופו של דבר, המבחן האמיתי של מערכת פיננסית הוא לא כשהכול עולה, אלא כשהיא נאלצת להתמודד עם “לימונים” – ולוודא שהם לא משתלטים על השוק כולו.
