בין מסירות לשחיקה — העולם מגלה את מחיר היעילות

המספרים פשוטים: 9–9–6.

תשע בבוקר עד תשע בערב, שישה ימים בשבוע.

72 שעות עבודה שבועיות שהפכו לסמל של הצלחה סינית — אבל גם לתזכורת מהדהדת למחיר האנושי של הצמיחה.

מאחורי נוסחת ה־996 עומד חזון כלכלי, תרבותי ואידיאולוגי שלם:

האמונה שצמיחה דורשת הקרבה, ש”להיות עייף” זה להיות נאמן,

ושזמן פנוי הוא מותרות שאינם תורמים לתמ”ג.

שורשי השיטה: קפיטליזם לאומי

שיטת 996 נולדה בתחילת שנות ה־2010, בעידן שבו סין החלה לעקוף את המערב בקצב ההשקעות והחדשנות.

חברות כמו Alibaba, JD.com ו־Huawei אימצו תרבות עבודה כמעט צבאית:

עובדים צעירים שהפכו את המשרד לבית, והאמינו שהם חלק ממשימה לאומית.

ג’ק מא, מייסד Alibaba, אמר אז ש־“996 היא ברכה גדולה” —

משפט שהפך במהרה לסמל של תרבות העבודה החדשה.

עובד שלא נשאר עד 21:00, נחשב “לא מחויב מספיק”.

המרד: כשהשחיקה הפכה לתנועה

התגובה לא איחרה להגיע.

ב־2019 נולדה תנועת 996.ICU, רמז ציני לכך שמי שעובד 996 “יסיים בטיפול נמרץ”.

אלפי מתכנתים פרסמו ברשת רשימות של חברות שמאמצות את השיטה.

הדיון התפשט, והממשלה נאלצה להתערב:

בית הדין העליון קבע שהמודל מפר את חוקי העבודה הסיניים,

אך בפועל — התרבות נותרה בעינה.

דור ה־Z הסיני, לעומת זאת, כבר לא משתף פעולה.

תנועות כמו “Lay Flat” (לשכב)” מבטאות דחייה של המרוץ האינסופי.

צעירים רבים מעדיפים משכורת נמוכה יותר על פני חיים ללא איזון.

מול המזרח – המהפכה השקטה של המערב

בעוד שבסין העבודה הפכה לדת, במערב מתחוללת תנועת התנגדות מסוג אחר.

בעשור האחרון ארה״ב הפכה לשדה ניסוי עצום בתרבות עבודה חדשה.

אם פעם העריצו את “יזמי ההייטק שעובדים 100 שעות בשבוע”,

היום הביטוי Hustle Culture נתפס כמעט כמילת גנאי.

 

אמריקה 2025: סוף עידן ה־Hustle

המהפכה האמריקאית התחילה מלמטה.

עובדים צעירים פשוט הפסיקו לשחק לפי הכללים הישנים.

• חברות הטכנולוגיה הגדולות – Google, Microsoft, Meta – אימצו מדיניות עבודה היברידית,

שמבוססת על תפוקות, לא על נוכחות.

• התופעה הוויראלית Quiet Quitting הפכה לסמל דור ה־Z:

לעבוד לפי ההגדרה, לא לפי הציפיות.

• ניסוי ענק של שבוע עבודה בן ארבעה ימים הראה:

ירידה של 27% בשחיקה, ועלייה של 22% בפריון.

92% מהחברות שהשתתפו בחרו להמשיך במתכונת הזו.

גם התרבות משתנה:

במקום “Work hard, play hard” — הגישה החדשה היא “Work smart, live well.”

חברות כמו Patagonia ו־Airbnb בונות את המותג שלהן סביב איכות חיים, לא סביב שעות נוספות.

 

ישראל: בין חדשנות לשחיקה

ישראל לא אימצה רשמית את 996, אבל לא צריך לחפש רחוק כדי לזהות את הדמיון.

תרבות העבודה המקומית מתגאה באנרגיה אינסופית,

אבל בפועל — זמינות תמידית, ישיבות בלתי נגמרות ומיילים בלילה

הפכו לשגרה של “סטארט־אפ ניישן” שמתנהלת כמו Workaholic Nation.

בעשור האחרון יותר חברות טכנולוגיה וייעוץ

מתחילות לבחון את המודל ההיברידי ואת ימי העבודה המקוצרים.

ההבנה מחלחלת: חדשנות לא נולדת מעייפות, אלא מאיזון.

 

 

מה הלאה: סוף עידן השעון

בעולם שבו בינה מלאכותית מחליפה שעות אדם,

המרוץ אחר יעילות אנושית נראה כמעט אנכרוניסטי.

הפרדוקס ברור: דווקא כשהעבודה הופכת חכמה יותר,

האדם צריך ללמוד לעבוד פחות — כדי לחשוב יותר.

996 אולי תיזכר כסמל לעידן שבו יעילות גברה על רווחה,

אבל היא גם יצרה את התגובה ההפוכה – עידן שבו עובדים דורשים

לא רק שכר הוגן, אלא גם חיים הוגנים.

שורה תחתונה

996 היא לא סיפור סיני — היא תמרור עולמי.

היא שואלת את השאלה הפשוטה אך החמקמקה:

כמה מהחיים שלנו אנחנו מוכנים להמיר בתפוקה?