דלג לתוכן
שלוש פרשות ביקורת בולטות שמאירות סדקים אמוניים בשוק ההון הישראלי
במהלך ארבע השנים האחרונות, בישראל נחשפו שלוש פרשות בולטות שבהן משרדי ביקורת גדולים – Deloitte Israel, EY Israel (ארנסט אנד יאנג) ו-BDSK– הודיעו על משיכת חוות דעתם או עומדים בפני תביעות עצומות. שלושה מקרים בלתי קשורים לכאורה – אך שמאחדים סיפור אחד: פער בין אמון הציבור בכשירות המבקרים לבין המציאות בשטח.
הגיבוי שנעלם
קבוצת גיבוי, שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, ציינה כבר בסוף 2022 כי היא צפויה לבצע הפרשה של כ-90 מיליון ש״ח להפסדי אשראי כשההון העצמי מתאפס.
בהמשך, דו”ח הנאמנים הצביע על כך ש-Deloitte “חטאה באי הכרת הקבוצה והתנהלותה, והתעלמה במופגן מן הכשלים בהתנהגותה”. לטענת הנאמנים, “Deloitte לא טרחה לבדוק ולו כרטסת אחת יחידה של לקוח של גיבוי” עד יולי 2022. התוצאה: תביעה נגד Deloitte (ולא רק נגד הנהלת גיבוי) בהיקף של מאות מיליוני שקלים. כך בא לידי ביטוי הפער: חברה ציבורית שמודיעה על קריסה, ומבקר שמעיד באמצעות הימנעותו: “אין עוד להסתמך”.
כסא מפלט
ביולי 2022, EY ישראל הודיעה על משיכת חוות הדעת, דוחות הסקירה ומכתב ההסכמה בדו״חות של יונט קרדיט. החברה הציבורית הגיבה בזעם: “החברה רואה בבקשת המשיכה החריגה … בריחה מאחריות, תוך ניסיון … לטשטש ראיות ולכסות על טעויות ברורות ומחדלים שבוצעו על-ידו כשומר הסף של החברה.”
בתביעה שהוגשה נגד EY נטען כי המשיכה מהווה “הודאת בעל דין מובהקת בהפרת חובותיה … בכך שהיו במסמכים פרטים מטעים”.
המשמעות כאן: מבקר נדרש להכריז על אי־אמון בדו”חות – צעד נדיר שמעיד על עומק המשבר.
כיוון פרונט למאזן
אם בשתי הפרשות הקודמות נרשמה התרעה, כאן עשויה להיווצר דה-פיקה של אותו התהליך. במכתב רשמי ל-AutoMax Motors הודיעה BDSK על משיכת חוות הדעת והסכמות בדוחותיה לשנים 2022-2025, בעקבות תיק חקירה נגד נושאי משרה בכירים בחברה בשל חשד לזיוף ומרמה.
(נכון למועד כתיבת השורות אין פרסום נרחב באותו עומק כמו בשתי הפרשות הקודמות, אך הדפוס – מבקר שפורש, תחקיר/חקירה – ברור.)
האפשרות היא שאנחנו בדרכם למופע השלישי בסדרה — כאשר “שומרי השער” עצמם בוחרים לעזוב את השער.
מה ניתן ללמוד? כמה מסקנות אסטרטגיות:
- שומר הסף איננו תמיד חף מבעיה: גם רואי חשבון ממותגים עלולים להיכשל באיתור סיכונים מהותיים – יותר ממעשה אחד.
- שקיפות איננה רק בהצגה – אלא באחריות: כשמבקר מושך את חוות דעתו, זה לא רק סימן לרשלנות – זה סימן ל־אובדן אמון.
- משקיעים במיד-מארקט חייבים להעמיק: בדיקת “חתימת המבקר” כבר אינה מספיקה – יש לבדוק גם את עומק הביקורת, הפרשות, איכות האשראי, הבקרה הפנימית.
- גודל השחקן אינו מגן בפני כשל: חברות אשראי חוץ-בנקאי אינן “בנק”, ולכן הסיכונים – תיקי אשראי, שיקים שלא נפרעו, גלגולי אשראי – הם במיוחד גבוהים. המבקר חייב להתאים לכך.
- ההזדמנות טמונה באתיקה ובאחריות. בעולם שבו אמון הפך למטבע הנדיר ביותר, גופים הפועלים על פי עקרונות האתיקה של ה-CFA—שקיפות, שיקול דעת בלתי תלוי ומחויבות לאמת הפיננסית—נהנים מיתרון מובנה. לא רק ביכולת למדל שווי או להעריך סיכון, אלא ביכולת לעמוד כחומת מגן בין אינטרס עסקי לבין אינטגריטי מקצועי.
אזהרה או הזדמנות
שלוש פירמות משכו את הדו״חות שלהן או הודיעו על סיום תפקידם. מאות מיליוני שקלים בגניבה, גלגול אשראי והסתרת סיכונים.
בעולם שבו “החתימה של המבקר” הייתה פעם סמל לאמון – כיום היא עשויה להיות האזעקה הראשונה לכך שהדגם קרס.
זו לא רק כתבה על כשלי חברות, אלא על האחריות של מי שבוחרים לראות – ולומר – את האמת לפני שהיא נחשפת מעצמה
